כשאנחנו חווים חרדה, מערכות הגוף השונות מתפקדות בצורה שונה לחלוטין ממצבי רגיעה.
אחת המערכות הראשונות שיוצאות מאיזון היא מערכת הנשימה.
חוויית המחנק והדריכות מייצרת, לעיתים, מעגל חרדה אינסופי, שבו אנחנו מתחילים לנהל מלחמה של ממש מול הגוף שלנו.

בסיפור הבא מהקליניקה, אני רוצה לשתף אתכם בסיטואציה שממחישה בדיוק את המלכודת הזו
ואיך הפסקת אש אחת פשוטה שינתה את התמונה.

***

במלחמות אין מנצחים.
יש צד שתוקף, צד שמתגונן ולופ שנגמר רק דרך גישור ותקשורת.

אותו עיקרון קיים בטיפול.

הוא הגיע עם חרדה שהתבטאה בקושי לנשום עמוק.
נלחם בנשימה, מתאמץ בכוח ובכל פעם שמצליח קצת יותר:  "הנה, עכשיו הצלחתי."

ידעתי שככה לא נתקדם לשום מקום.
הגיע הזמן להפסקת אש.

ביקשתי ממנו לעצור ולתת לנשימה להיות רדודה ושטחית.
כי זו הדרך של הגוף לסמן לו לעצור ולהקשיב.

הוא הסכים להפסיק להתאמץ.
ביחד, עצרנו והקשבנו לגוף
לבהלה, למתח שיושב בתאים.

עם כל טיפול הוא חווה הקלה.
בטיפול החמישי הוא נכנס לקליניקה ואמר:
"אני מרגיש לגמרי אחרת. אני נושם, החרדות פחתו משמעותית ואפילו יש פחות רעידות בידיים"

החרדה פחתה,
הנשימה התרחבה,
הגוף התחיל לחזור לאיזון.

עדיין יש עומס לעבד, אבל משהו השתנה.
הוא יותר בטוח,
יותר שקט.

לפעמים הדרך קדימה היא לא להילחם יותר חזק, אלא,
לעצור,
להקשיב
ולתת לגוף לדבר.

**** 

הסיפור הזה ממחיש בצורה טובה עד כמה היכולת להרפות מהמאבק היא דרמטית.
רק כשאנחנו מורידים את הנשק, אנחנו מאפשרים לגוף להחזיר את עצמו לאיזון
ומפסיקים לשחזר שוב ושוב את אותם דפוסים הגנתיים ומנגנוני הישרדות אוטומטיים שמשבשים לנו את החיים.

אם  אתם חווים דריכות גבוהה, מועקה או חרדה שלא מרפות, אתם לא חייבים להמשיך להילחם בזה לבד.
אני מזמינה אתכם לבוא לטיפול הכרות ולגלות איך אפשר להחזיר את השקט לגוף שלכם.

למידע נוסף וליצירת קשר אישי איתי בוואטסאפ  לחצו כאן

לפרטים נוספים וקביעת תור למפגש אישי לחצו כאן