זה לא חייב להיות אירוע דרמטי או טראומה קשה.
לפעמים זה רגע קטן, מילה מעליבה שלא היה מי שיחבק אחריה, פחד שחווינו לבד ללא הרגעה או מצוקה שלא קיבלה מענה מלא.
באותם רגעים, המערכת הפנימית שלנו לומדת שיעור הישרדותי פשוט: "עדיף לא להרגיש".
כך נולדים מנגנוני ההגנה שלנו.
הם נוצרו במטרה חשובה – לשמור עלינו, להרחיק אותנו מהכאב ולהגן עלינו מפני חוויות שלא יכולנו להכיל באותו זמן.
אצל אחד זה ייראה כמו התנתקות רגשית או אדישות, אצל אחר זה יתפרץ ככעס, ואצל אחרים זה יתבטא בריצוי, אובססיות או התמכרויות.
כל אחד והמנגנון הייחודי שפיתח מבלי לשים לב.
שיטת התיקיות: למה המוח פועל על אוטומט?
השאלה החשובה היא: האם המנגנונים האלו עדיין משרתים אותנו היום?
הבעיה היא שהמוח שלנו שומר כל פתרון שעבד פעם ב"תיקייה" ייעודית.
בכל פעם שאנחנו חווים אירוע שרק מזכיר במעט את החוויה ההיא,
המוח שולף את התיקייה הרלוונטית ומפעיל את אותה תגובה ישנה באופן אוטומטי.
התוצאה היא שאנחנו מגיבים למציאות של היום עם כלים של פעם, גם אם הם כבר מזמן לא מתאימים לנו ומגבילים את החופש שלנו.
לצאת מהאוטומט: הדרך לשינוי וריפוי
אז איך יוצאים מהלולאה הזו ויוצרים דפוסים חדשים? הריפוי קורה בשלושה שלבים מרכזיים:
ויסות מערכת העצבים: ללמד את הגוף שהוא בטוח כאן ועכשיו, ולהוריד את רמת הדריכות.
האטה ומודעות: לעצור, לנשום ולשים לב לתחושות הגוף ברגע האמת – זה השלב שבו אנחנו "יוצאים מהאוטומט".
יצירת מרחב בטוח לרגש: לתת מקום למה שעולה מבלי להיבהל. כך המוח לומד להגיב אחרת ובונה מסלולים עצביים חדשים ובריאים.
כך מתפתחת מודעות, כך נוצר השינוי – וכך קורה הריפוי.
אם יש לך תחושה שהמנגנונים הישנים שלך כבר כבדים מדי, אני מזמינה אותך לתהליך של שחרור וריפוי בקליניקה שלי במודיעין או במעגלי הריפוי "השקט שבפנים".
כאן נלמד את הגוף שלך שאפשר להוריד את השמירה ולחיות בחופש.
רוצה ללמוד איך לשחרר את האוטומט? לפרטים נוספים