לא רוצים אותי, לא אוהבים אותי מספיק
האמא חוותה את זה דרך פגיעה בבית, שפירקה אצלה את האמון הבסיסי בבני אדם.
העולם שלה היה עולם שבו אי אפשר לסמוך על אף אחד, הגוף בוגד בך, את לבד בעולם ולא רואים אותך.
היא הסתובבה בעולם דרוכה ומתוחה, ולא ידעה רגעי שקט.
גדלה להיות חסרת ביטחון ואמונה, חוותה דחיות ובגידות לאורך החיים, חיזקה בתוכה מערכות הגנה שעברו אליה מדורות קודמים.
כשבנה הראשון נולד זה קרה שוב והיא נותרה עם בנה כשהיא לבדה בעולם.
הפעם, היא ננטשה ובנה ננטש יחד איתה.
הפצע גדל, הכאב העמיק.
חוויית נטישה, היא חלק מהחוויה הטראומטית, שמייצרת מנגנוני הישרדות אוטומטיים.
ההעברה הבין-דורית קורית כאשר ההורה משדר בדרך התגובה שלו אותות שמשדרים "לא בטוח", "מסוכן", "זהירות" וכיו"ב.
הילד מחקה אותו וכך מייצר מערכת הפעלה דומה במוח שלו.
ככה המידע עובר מדור לדור
בסיפור הזה, היא כל עולמו והוא כל עולמה.
עכשיו הם שני עולמות שמסתובבים בעולם עם פצע עתיק שנושא בתוכו חוסר אמון בסיסי בבני אדם.
עכשיו שניהם במגננה, משדרים כל אחד בדרכו, זהירות, הימנעות, דריכות ופחד לייצר קרבה כדי לא להיפגע שוב.
ככה זה ממשיך הלאה, עד שמישהו עוצר ומחליט לטפל בפצע ולגעת בכאב העמוק שלו ושל כל הדורות.
ככה נעשה התיקון.
להצטרפות לקהילה להחזיר את השקט — תובנות וידע עמוק