בצעירותי עברתי אירועים רבים שהיו מלווים בתחושת כאב פיזי ורגשי.
באותם ימים, לא היו לי כלים מספיק טובים לעבד את מה שעברתי.
אז, התחילו להיבנות אצלי אסטרטגיות הגנה – שריון שנועד לשמור עליי ושירת אותי באותה העת.
כשהכעס הופך למנגנון הגנה אוטומטי
אחד ממנגנוני ההגנה השכיחים והמוכרים הוא הכעס.
אצלי, הכעס היה רגש מתפרץ.
היום אני יודעת שכל פעם שהוא עולה, אני חוזרת אחורה בזמן לכאב ישן.
איזה "כפתור" נלחץ והפעיל תגובה אוטומטית.
האמת היא שלא תמיד משנה איזה כפתור נלחץ כדי לטפל בכאב.
מה שחשוב לדעת זה שהגוף זוכר, ובמיוחד – המוח זוכר.
המוח מחבר סיטואציות חדשות למסלולים אוטומטיים ישנים שנועדו לשמור עלינו.
עם הזמן, המסלולים האלו מתקבעים, והשריון מתעבה, מרחיק ומנתק אותנו מהכאב.
הכאב לא נעלם, הוא רק מחליף גרסאות
הכאב שנמצא תחת השריון לא נעלם – הוא חוזר בגרסאות שונות ומפריע לנו ביומיום,אך הגישה אליו הופכת קשה יותר.
החדשות הטובות הן שזה הפיך.
ניתן לשנות את המסלולים העצביים האלו ולרכך את השריון.
הצעד הראשון לשחרור: טיפול עצמי בכעס
אני רוצה לשתף אתכם בטיפ פשוט אך עוצמתי לשלב הזה:
-
עצירה: כשעולה כעס, נסו לעצור. אם זה בלתי אפשרי באותו רגע, קחו כמה דקות מיד אחרי שהסערה נרגעת.
-
נשימה: קחו כמה נשימות עמוקות לתוך הגוף.
-
הכרה: אמרו לעצמכם שאתם מוכנים להכיר את המנגנון הזה שמייצר את הכעס. גם אם נראה שמשהו חיצוני גרם לכם לכעוס – הכפתור שנלחץ הוא שלכם.
זהו השלב הראשון בדרך לשחרור מכאב פיזי, רגשי או מנטלי שמנהל אותנו.
מרגישים שהתגובות האוטומטיות מנהלות אתכם?
אין צורך להמשיך לסחוב שריון כבד שחוסם את הדרך לריפוי.
בתהליך מותאם אישית במודיעין או מרחוק, נלמד יחד איך לרכך את ההגנות ולשחרר את הכאב מהשורש.