חייבת היות פרפקט 

אסור לה לטעות אפילו במשהו קטן

אחרת, מבול של צעקות והשפלות.

עם השנים זה החמיר

התגובה שלה הוקצנה . 

הפעם, זה נעשה בלתי נסבל:

לא מצליחה לישון, מתעוררת עם דופק מואץ, הגוף קורס

______

בתחילת המפגש מרפות,

והגוף נעשה רגוע, נינוח יותר.  

ולפתע זה חוזר:

דפיקות לב מואצות, בהלה. 

הגוף כבד, מאובן,

הידיים רועדות ללא הרף,

הגרון חנוק.

_____

הגוף נזכר…..

_____

"אני אתך" – מרגיעה אותה 

ממשיכה להזרים אנרגיות, לגעת ולהיות, 

מלטפת תוך כדי את הראש.

הנשימה מתחילה להתרחב,

הגוף מרפה עוד באופן עמוק יותר.

ואז  הזיכרון הצרוב בגוף מגיע:

כאב פנימי, חנק, כובד.

והגוף נרגע איתם.

_____

עכשיו יש שקט, שחרור,שלווה מלאה. 

אפשר לנשום עם הכאב, המחנק והכובד.

_____

חזרה לישון היטב בלילה,

הגוף משוחרר וקל יותר. 

היא בטוחה.

והזיכרון העמוק צץ – 

כעס, אכזבה ופחד תהומי שנצרב מלווה למילים שפילחו את ליבה:

"את כישלון" 

שוב נזכרת בגוף המאובן,

בגרון המכווץ  והחנוק,

בקול הנאלם,

בבדידות.  

_____

שנים של כאב צרוב בגוף

רגע של הסכמה לעצור ביחד, 

להקשיב, לסמוך, לדבר ולהיות 

והשינוי קורה.

_____

עוד צעד בריפוי הטראומה