גם במבצע "שאגת הארי": למה דווקא כשאתם מתפקדים, הכרחי לעצור ולשנות את אוטומט המוח?
תעצרו רגע… גם אם אתם לא מאלה שנלחצים מהאזעקות ומתפקדים "על מלא" בלי בעיה – חשוב שתקשיבו לגוף שלכם. כי אם הגוף מרגיש קצת מכווץ ומתוח, או שיש חוסר נוחות, מועקה קלה, ואפילו אם אתם עייפים מהרגיל (למרות שבסך הכל ישנתם מספיק שעות והלילה לא נקטע עם אזעקות), כנראה שמשהו בכל זאת קורה שם בפנים ונכנסתם לאוטומט הישרדותי. עצירה היא ההתחלה של הדרך לתת למוח להתחיל להזיז את עצמו מהאוטומט הזה. גם אם אתם מאלה ששמים לב לא לייצר לעצמכם חרדות מיותרות, לא יושבים כל היום מול החדשות ולא עסוקים במלחמה, חשוב להבין שמנקודת מבט של המוח, המציאות של "שאגת הארי" ברקע נרשמת אחרת. המוח ההישרדותי שלנו קולט את ה"וויב" שיש בסביבה, וזה מפעיל מערכות הגנה גם אם בתחושה המודעת שלנו ההתנהלות שלנו היא סך הכל בסדר גמור. מה קורה מתחת לפני השטח? במצב כזה שבו אנחנו באוטומט הישרדותי, המערכות הפיזיולוגיות שלנו פועלות אחרת. זה משפיע על האופן שבו כל מערכות הגוף מתפקדות: המערכת ההורמונלית, הלב, העיכול, הנשימה, מערכת החיסון, השלד והשרירים, ואפילו על החושים שלנו. לאורך זמן, המצב הזה מעלה את רמות המתח והחרדה, פוגע משמעותית ברמת החיוניות שלנו ומחזק את האוטומט של המוח לפעול באותו אופן גם כשהסכנה באמת תחלוף. במצב של דריכות, כשהמוח משקיע הכל בהגנה, לא נשאר לנו גרם אחד לשקט, לעצמנו. אין כוח ליצירה, למעוף, קשה להניע פרויקטים שחשובים לנו – פשוט אין לנו כרגע "מקום" פנימי. ההתראות הפרטיות שלי: לפרק את השרשרת אני מציעה לכם משהו ששווה לעצור ולהרגיש. כשקלטתי את זה על עצמי השבוע, הבנתי שמה שקורה לי בבטן לא קשור למה שאכלתי. כך גם לגבי החזה שפתאום נעשה רגיש יותר והכתף שהתחילה להציק. כל אלה היו התראות של הגוף שלי לעצור ולתת לעצמי לזהות שנכנסתי לאוטומט הישרדותי. אז עצרתי ונתתי לעצמי להירגע ולפרק את שרשרת התגובות הראשוניות שמחזירות אותי לאוטומט של מצב הגנתי הישרדותי. נתתי לעצמי להיות שם כדי לחזור להרגיש אחרת וכדי להרפות מהשריון ההישרדותי שהופעל אצלי. מערכת העיכול נרגעה, החזה מרגיש אחרת והכי חשוב, נזכרתי לעצור, להרגיש את עצמי ולנשום, להרפות מהאוטומט ולשחרר את ההתניה מלהתעצם. איך מחשבים מסלול מחדש? אני מזמינה אתכם לעצור רגע ולהקשיב לגוף. מה קורה שם עכשיו כשנכנסים לרגע של שקט? מה קורה בראש, בגרון, בעיניים? איזו תחושה יש בבטן, בחזה, ברגליים? רק תרגישו, בלי לנסות להבין ולהסביר לעצמכם בראש. המוח כבר יעשה את העיבוד שלו… היכולת למצוא רגיעה בתוך הרעש גם כשהוא לא "מרעיש" מאוד בחוץ – היא קריטית ליכולת שלנו לחזור לעצמנו. ברגע שעוצרים ונותנים למתח הצבור מקום, המוח מקבל איתות שאפשר להרפות, לחוות שקט ולנשום. בימים הקרובים אני מתכננת להקליט מדיטציה נוספת, שתעזור לגוף לעצור ולמוח לחשב מסלול מחדש ולהגיב אחרת גם בזמנים האלה. אשלח אותה בקבוצת הוואטסאפ שלי "תובנות וידע עמוק" – אתם מוזמנים להצטרף ולקבל אותה שם אם הפוסט הזה מדבר אליכם ואתם מרגישים שהוא יכול לתרום לאנשים נוספים, אתם מוזמנים לשתף אותו. זיהיתם את ה"התראות" האלו מהימים האחרונים בגוף שלכם? מוזמנים לשתף לכל שאלה, צרו קשר אני כאן בשבילכם.
תכנות המוח מחדש: איך לשנות את המנגנונים האוטומטיים שיוצרים כאב?
כדי לטפל בכאב פיזי או רגשי בצורה יסודית, חשוב להבין את המנגנונים האוטומטיים שפועלים במוחנו. מנגנונים אלו הם למעשה "תכנותים" שנועדו לייעל את התפקוד שלנו. הם אלו שגורמים לנו להרחיק את היד במהירות מכיריים רותחות עוד לפני שהבנו מה קרה – אבל הם גם אלו שעלולים להשאיר אותנו כלואים בתוך כאב כרוני. איך המוח "לומד" כאב? מנגנונים אוטומטיים פועלים במהירות הבזק, ולעיתים המוח שלנו "לומד" לפרש תחושות מסוימות כמסוכנות, גם אם אין להן סיבה פיזית נראית לעין. כך נוצר כאב כרוני – המוח פשוט ממשיך להפעיל את אזעקת הכאב שוב ושוב. באותו אופן, אירועים טראומטיים או לחץ מתמשך גורמים למוח להפעיל מנגנונים אוטומטיים של חרדה, עצב או הצפה רגשית, שהופכים לחלק בלתי נפרד מהיומיום שלנו. הבשורה הטובה: המוח גמיש וניתן לשינוי החדשות המעודדות הן שהמנגנונים האלו אינם גזר דין. ניתן לזהות ולשנות את דפוסי החשיבה וההתנהגות שגורמים לכאב. הצעד הראשון לשינוי הוא הבנה ועצירה. בדיוק כמו בנסיעה ברכב – קשה לעקוב אחרי הנוף בנסיעה מהירה. כדי להתמקד בנוף הפנימי שלנו, אנחנו חייבים לעצור. ההמלצה שלי לתרגול יומיומי אני מזמינה אתכם לקחת לפחות חמש דקות ביום: עצמו עיניים והיו עם עצמכם בשקט מוחלט. אפשרו למערכות להירגע מהמרדף היומיומי. התחילו להרגיש את מה שלא מורגש בזמן פעילות – את המתח בכתפיים, את קצב הנשימה, את התחושות העמוקות. ההקשבה הזו היא תחילתו של התכנות מחדש. מרגישים שהמנגנונים האוטומטיים שלכם מנהלים אתכם? בואו ללמוד איך לשחרר את הדפוסים הישנים וללמד את המוח שפה חדשה של שקט: טיפול אישי (מודיעין/זום): שימוש בתדרים וכלים לשחרור מנגנוני הכאב. למידע נוסף ותיאום פגישה מעגל "השקט שבפנים": חמש דקות של שקט שהופכות למרחב ריפוי עוצמתי. לפרטים על המפגש הקרוב
מאירוע מכונן לריפוי אישי: איך תכנות המוח מחדש משחרר אותנו מכאב כרוני?
יש אירועים בחיים שהם אירועים מכוננים. הם מוציאים אותנו מאזור הנוחות ומציבים בפנינו למידה חדשה. ברגעים כאלו, כל שנותר לנו הוא לבחור: האם ללמוד את השיעור שהגיע, או להמשיך לחפש דרכי מילוט? במפגש שהעברתי בקהילה, אני משתפת באירוע המכונן שהוביל אותי לריפוי כאב אישי שניהל אותי מאז ומתמיד. התמודדות עם בושה ופחד כמנוע לריפוי כשנכנסתי לתוך המערבולת האישית שלי, לא הבנתי מיד שהגיע הזמן לגדול. הייתה שרשרת אירועים שהניעה אותי לחפש פתרון למצבי, אבל אז עוד לא קלטתי שאני הולכת לעבור דרך הכאב כדי לרפא אותו. לקח זמן עד שהבנתי במודע שאני מנתבת את עצמי למסלול ישיר של ריפוי כאבים עמוקים ומשמעותיים בחיי. בזכות הדרך הזו, התחלתי לשנות דפוסים התנהגותיים שניהלו אותי ופגעו בי במשך שנים. מתדרים אישיים לשיטה מקצועית המסלול הזה מניע אותי עד היום. בזכות הניסיון האישי והכלים המקצועיים שפיתחתי – שימוש בתדרי צליל ייחודיים לתכנות המוח – אני יודעת לעזור לאנשים הסובלים מכאבים פיזיים ורגשיים. הכאב שפוגע בתפקוד היומיומי ובאיכות החיים לא חייב להיות גזר דין. אפשר להיפטר ממנו ולחזור לחיים מלאים, מאוזנים ו"נורמליים". האם גם אתם נמצאים בנקודה שבה הכאב דוחק בכם לגדול? אל תחפשו דרכי מילוט, בואו ללמוד איך לפרום את הכאב מהשורש ולתכנת את המוח מחדש לשקט ובריאות: טיפול אישי וממוקד (מודיעין/זום): עבודה עם תדרי צליל ושינוי דפוסים לריפוי כאב עמוק. לתיאום פגישה מעגל "השקט שבפנים": הצטרפו למפגש השבועי במודיעין לחוות את כוחם של התדרים. לפרטים והרשמה