גם במבצע "שאגת הארי": למה דווקא כשאתם מתפקדים, הכרחי לעצור ולשנות את אוטומט המוח?
תעצרו רגע… גם אם אתם לא מאלה שנלחצים מהאזעקות ומתפקדים "על מלא" בלי בעיה – חשוב שתקשיבו לגוף שלכם. כי אם הגוף מרגיש קצת מכווץ ומתוח, או שיש חוסר נוחות, מועקה קלה, ואפילו אם אתם עייפים מהרגיל (למרות שבסך הכל ישנתם מספיק שעות והלילה לא נקטע עם אזעקות), כנראה שמשהו בכל זאת קורה שם בפנים ונכנסתם לאוטומט הישרדותי. עצירה היא ההתחלה של הדרך לתת למוח להתחיל להזיז את עצמו מהאוטומט הזה. גם אם אתם מאלה ששמים לב לא לייצר לעצמכם חרדות מיותרות, לא יושבים כל היום מול החדשות ולא עסוקים במלחמה, חשוב להבין שמנקודת מבט של המוח, המציאות של "שאגת הארי" ברקע נרשמת אחרת. המוח ההישרדותי שלנו קולט את ה"וויב" שיש בסביבה, וזה מפעיל מערכות הגנה גם אם בתחושה המודעת שלנו ההתנהלות שלנו היא סך הכל בסדר גמור. מה קורה מתחת לפני השטח? במצב כזה שבו אנחנו באוטומט הישרדותי, המערכות הפיזיולוגיות שלנו פועלות אחרת. זה משפיע על האופן שבו כל מערכות הגוף מתפקדות: המערכת ההורמונלית, הלב, העיכול, הנשימה, מערכת החיסון, השלד והשרירים, ואפילו על החושים שלנו. לאורך זמן, המצב הזה מעלה את רמות המתח והחרדה, פוגע משמעותית ברמת החיוניות שלנו ומחזק את האוטומט של המוח לפעול באותו אופן גם כשהסכנה באמת תחלוף. במצב של דריכות, כשהמוח משקיע הכל בהגנה, לא נשאר לנו גרם אחד לשקט, לעצמנו. אין כוח ליצירה, למעוף, קשה להניע פרויקטים שחשובים לנו – פשוט אין לנו כרגע "מקום" פנימי. ההתראות הפרטיות שלי: לפרק את השרשרת אני מציעה לכם משהו ששווה לעצור ולהרגיש. כשקלטתי את זה על עצמי השבוע, הבנתי שמה שקורה לי בבטן לא קשור למה שאכלתי. כך גם לגבי החזה שפתאום נעשה רגיש יותר והכתף שהתחילה להציק. כל אלה היו התראות של הגוף שלי לעצור ולתת לעצמי לזהות שנכנסתי לאוטומט הישרדותי. אז עצרתי ונתתי לעצמי להירגע ולפרק את שרשרת התגובות הראשוניות שמחזירות אותי לאוטומט של מצב הגנתי הישרדותי. נתתי לעצמי להיות שם כדי לחזור להרגיש אחרת וכדי להרפות מהשריון ההישרדותי שהופעל אצלי. מערכת העיכול נרגעה, החזה מרגיש אחרת והכי חשוב, נזכרתי לעצור, להרגיש את עצמי ולנשום, להרפות מהאוטומט ולשחרר את ההתניה מלהתעצם. איך מחשבים מסלול מחדש? אני מזמינה אתכם לעצור רגע ולהקשיב לגוף. מה קורה שם עכשיו כשנכנסים לרגע של שקט? מה קורה בראש, בגרון, בעיניים? איזו תחושה יש בבטן, בחזה, ברגליים? רק תרגישו, בלי לנסות להבין ולהסביר לעצמכם בראש. המוח כבר יעשה את העיבוד שלו… היכולת למצוא רגיעה בתוך הרעש גם כשהוא לא "מרעיש" מאוד בחוץ – היא קריטית ליכולת שלנו לחזור לעצמנו. ברגע שעוצרים ונותנים למתח הצבור מקום, המוח מקבל איתות שאפשר להרפות, לחוות שקט ולנשום. בימים הקרובים אני מתכננת להקליט מדיטציה נוספת, שתעזור לגוף לעצור ולמוח לחשב מסלול מחדש ולהגיב אחרת גם בזמנים האלה. אשלח אותה בקבוצת הוואטסאפ שלי "תובנות וידע עמוק" – אתם מוזמנים להצטרף ולקבל אותה שם אם הפוסט הזה מדבר אליכם ואתם מרגישים שהוא יכול לתרום לאנשים נוספים, אתם מוזמנים לשתף אותו. זיהיתם את ה"התראות" האלו מהימים האחרונים בגוף שלכם? מוזמנים לשתף לכל שאלה, צרו קשר אני כאן בשבילכם.