מאת: הלית וייל – מומחית לטיפול בחרדה וטראומה
הקול הפנימי שלנו הוא כמו מצפן.
לפעמים הוא מופיע כתחושת בטן, לפעמים כמחשבה חולפת, ולפעמים כ"ידיעה" פשוטה. כשאנחנו לומדים להקשיב לו, אנחנו מרוויחים ביטחון, שקט ודיוק בבחירות שלנו.
מצאו לכם מקום שקט שבו למשך חמש דקות ופעלו לפי השלבים הבאים:
כדי לשמוע את הקול הפנימי, צריך להנמיך את רעשי הרקע ולייצר יותר שקט פנימי.
עצמו עיניים ואפשרו לכל הגוף להרפות - אמרו בלב אני מרפה את הגוף שלי ברגע זה. סרקו כל איבר בגוף. אם יש תחושה שיש שם מתח, כיווץ, לחץ, אמרו לו מותר לך עכשיו להרפות.
(המטרה היא לייצר חיבור מדויק לעצמכם)
מתוך הרגיעה אתם מבקשים (בלב או בקול שקט) להתחבר לערוץ האור שלכם ולהרגיש את עצמכם יותר לעומק. תנו לעצמכם חצי דקה.
הקול הפנימי מדבר דרך הגוף.
עכשיו כשהגוף רפוי ומשוחרר ואתם מכווננים לחיבור לעצמכם בקשו להרגיש את הלב שלכם ואמרו לו שאתם מוכנים להקשיב לו ולתת לו מקום. (חשוב שתדעו שאין כל כוונה שתבינו עכשיו דברים בשכל - ההקשבה היא ברבדים מאוד עמוקים שמעבר לשכל. גם הקול הפנימי הוא מעבר לשכל)
שימו לב לתחושה של הגוף תוך כדי שאתם מכווננים להקשיב ללב.
כשאנחנו שואלים שאלות מהשכל אז נכנס חוסר דיוק ואז אנחנו לא מקבלים תשובות מזוקקות אלא תשובות שהן תוצאה של תפישת העולם שמנהלת אותנו.
בקשו לדייק את החיבור להקשבה ובקשו לשחרר כל דבר שמפריע לחיבור מזוקק יותר ונקי יותר להקשבה פנימה
הקול הפנימי מתחזק ככל שפועלים לפיו וככל שמתרגלים ומתחברים באופן יומיומי עד שזה הופך ליותר אוטומטי. בשלב מסוים מתחילים לזהות מה מגיע מהראש ומה מגיע מבפנים. כך נבנה האמון שלכם בקול האמיתי הזך שלכם.
הקשבה היא מיומנות שנבנית בהתמדה.
מצאו זמן קבוע ביום (כמה דקות - אפשר לפני שינה) שבו אתם מתרגלים
Powered by - Wemake