כבר כמה ימים שאני קמה עם מתח בגב התחתון ואפילו לא עוצרת לרגע, להקשיב לגוף.
מה שמצחיק אותי, זה שזה קורה בעיתוי הזה.
כשסופסוף אני מרשה לעצמי לצאת לאור, ובונה קורסים דיגיטליים במיקוד על הקלה וריפוי מכאבי גב תחתון.
היום עצרתי והקשבתי.
תוך כדי הקשבה גיליתי שאני סוחבת אכזבה מעצמי. קול שלי שאומר לי "איך רק עכשיו? איך לא התחלת את זה קודם?".
ואני מקשיבה ומזכירה לעצמי כמה עברתי כדי להיות בטוחה להעז ולהביא כלים חדשים לריפוי, מה למדתי בדרך, ואיזה בסיס איתן יצרתי כדי להיות בחמלה ואהבה לעצמי כשעולה אכזבה, כשיש פחד וחשש לאורך המסע.
בהמשך מרגישה עצב על ה"זמן האבוד".
מזל שאני מספיק חומלת אותי ויודעת להגיד לעצמי שזו הדרך שלי וזה הזמן שנדרש ממני כדי שאגיע שלמה יותר, בטוחה ועם הכלים המדוייקים לריפוי.
לשמחתי, המתח מהגב מרפה ונרגע.
ממשיכה להתקדם בתהליך בניית הקורס….
