"אני מרגיש כמו ערפל שחור-אפור שעוטף אותי, וזה מעורר בי פחד. אני רק רוצה לברוח, להימלט…"
זה מה שעלה אצלו במהלך הטיפול, תוך כדי הקשבה לצלילים והתחברות פנימה – אל הגוף ואל הרגש.

כך זה כשחווים סכנה. המוח מגיב באופן טבעי כדי להגן עלינו, דרך אחד משלושת מנגנוני ההישרדות: לחימה, מנוסה או קיפאון (fight / flight / freeze). אבל כאן, הוא לא באמת בסכנה. עלה זיכרון ישן, והמערכת שלו מגיבה כאילו הוא עדיין שם. עכשיו אנחנו עוזרים לה להירגע, כדי לאפשר למוח לשנות מסלול ולייצר תחושת ביטחון.

כשהרגיעה מתבססת, הוא מתחיל להרגיש בטוח יותר, והמסע ממשיך. צפים רגשות כמו תסכול, כעס, תחושת שריפה בחזה. ככל שהם נרגעים, אנו עוצרים לרגע להקשיב לפחד שעודנו שם. לאט לאט, משהו משתנה – הוא מוצא את עצמו מתקרב אל הערפל, והשלווה מתעצמת.

המוח לומד משהו חדש. מסלול חדש מתחיל להיווצר, בעוד המסלול הישן – האוטומטי – מתחיל להשתנות.

לחיות עם הפחד – משמעותו להכיר את המנגנון שלנו, לפגוש אותו, להרגיע אותו וללמד את המוח שאנחנו כבר לא שם. שאפשר לנשום. שאפשר להירגע.