הפעם שמתי את עצמי במרכז.
בחרתי להיות נדיבה לעצמי,
ולכבוד יום ההולדת העגול (שהיה לפני כמעט שנה) החלטתי שאני נוסעת עם כל המשפחה לטיול משותף.
שנים הייתי רגילה לוותר בקלות על עצמי ולהגיד. טוב, נו, לא משנה…. פעם אחרת, יקר מדי….
גם הפעם היו מספיק סיבות לוותר:
1. לא קל לעשות הפסקה כשאני בדיוק באטרף עם בנית קורס האונליין שעובדת עליו….
2. עוד פחות מחודש בר מצווה ליהל ויש הרבה לחץ והכנות סביב האירוע
ובכל זאת החלטתי לשנות את התדר שלי באופן מודע ולהיות נדיבה עם עצמי.
הרפלקציות לא איחרו לבוא, ותוך כדי הטיול, מגיעות המון סיטואציות שבהן חווה נדיבות.
אחת החוויות המרגשות, שהדגישו לי את תדר הנדיבות, היתה במפגש אקראי עם בחורה יוצאת דופן ומיוחדת במינה.
היא עזרה לנו לדבר עם המקומיים (באזור הזה יש פחות דוברי אנגלית), אירחה אותנו בביתה, הביאה מתנות ו.. ו…. ו….
הכי חשוב…. זכיתי בחברה מקסימה מיוחדת, עם עיניים טובות ולב רחב
אז, עצה שלי:
1. תהיו נדיבים עם עצמכם, תאהבו ותפרגנו לעצמכם במילים ומעשים. תתייחסו לעצמכם באהבה, בחמלה ורוך.
2. תנו לעצמכם, במינימום, מה שאתם נותנים לאחרים.
3. כשאתם מקבלים מאחרים, תגידו תודה וקבלו מכל הלב, בלי להתנצל ולהתכווץ.
4. שחררו שיפוטיות כלפי עצמכם.
5. בכל פעם שאתם מתייחסים לעצמכם בצורה שמכווצת, תשאלו – האם זה היחס שהייתי נותנ.ת למישהו אחר?
6. ותזכרו שלהיות בנדיבות רק לאחרים זה לא מספיק….. ותאמינו לי שבזה אני מעולה…. נותנת ונותנת בלי סוף…