הפחד מתחיל לחלחל פנימה ומציף אותי. רועדת ולא מקור. ממש מפרכסת בתחושה. מרגישה איך אני משתתקת מבפנים ונאטמת בראש.
איך אני בונה עכשיו את הסדנה?
התחייבתי להעביר סדנה ברגע האחרון לערב קהילת להבט"בים מהמגזר הדתי בירושלים.
הסדנה מתחילה בעוד פחות משבע שעות ועוד לא סיימתי לעבוד ולהשלים את כל המשימות האחרות שלי. לא ברור לי איך זה הולך לקרות.
אני בתוך גל של רגשות וממש שוקלת להתקשר ולהתנצל שזה גדול עליי ומחליטה שלא.
אני יודעת שחשוב לקחת הזדמנויות שמגיעות, זה חלק מהשפע שלי.
אני רוצה עוד ועוד הזדמנויות להפיץ את הידע האדיר שיש לי, בריפוי כאב.
זה הסיפור של מאחורי הקלעים של הסדנה שהעברתי אתמול על נתינת כלים לריפוי כאב במצבי משבר דרך מדיטציה וחיבור לגוף ולרגש.
יש מי שמספר שהכאב נמצא אצלו אי שם בחלק האחורי של הראש ועל דיסוננס שיוצר מועקה כי חלק מהמשפחה יודעת וחלק לא. הוא חי בהסתרה וזה כשלעצמו מייצר כאב.
יש מישהו שמדבר על פחד גדול שעלה עם החשיפה לכאב ואני מסבירה שהפחד הוא עוד מחסום בדרך לריפוי. יש מישהי מאוד סקפטית שמדברת על הקלה בכאב.
כולנו בהודיה גדולה על התהליך המדהים שעברנו יחד, על האינטימיות שחלקנו, היכולת לשתף ולקבל אוזן קשבת ועל הרגיעה העמוקה והשקט שהגיע.
שמחה שהתגברתי על הפחד המשתק ולא ויתרתי.
