מילים שנאמרו לך שוב ושוב יכלו להפוך לשפה הפנימית שלך, אבל הן אף פעם לא היו מי שאת באמת.
יש דרך לחזור הביתה ולהתחיל לדבר אחרת….

"טיפשה. את לא שווה. את לא מבינה כלום. שום דבר לא יֵצא ממך."

כשהמילים האלה נאמרות שוב ושוב,
הן מתחילות ללבוש דמות.
ובסוף, את מתחילה להאמין.

גם אני הייתי שם.

האמנתי לקולות שבתוכי,
חזרתי עליהם בלי לשים לב,
והם הפכו לשפה הפנימית שלי.

אבל אפשר אחרת.

תהליך עדין של מודעות ועיבוד רגשי
עזר לי לזהות את המנגנונים האוטומטיים שהמוח שלי יצר כדי לשרוד 
ולשחרר אותם, לאט ובעדינות.

הביטחון חזר,
השפה הפנימית השתנתה,
והתחלתי לדבר אל עצמי ממקום חדש.

אם משהו בדברים נגע בך, 
תדעי שזה לא הסוף.
זה יכול להשתנות.

אני כאן אם תרגישי שזה מדבר אלייך